על פי נתוני בנק ישראל ישנם כחצי מיליון חשבונות מוגבלים כל שנה. עם חקיקת חוק נתוני אשראי, התשע"ו – 2016 אשר למעשה אפשר לבנק ישראל להקים ולהפעיל מאגר נתוני אשראי הנוגעים לכל אזרח ואזרח ובו פירוט התחייבויות כספיות, החזרי שיקים, הגבלות בחשבון הבנק, אי עמידה בפירעון הלוואות וכן כל נתון רלבנטי אחר, וזאת על מנת לאפשר לגופים השונים לבחון את כושר ההחזר ורמת הסיכון מול לקוחותיהם.
לאור השימוש במאגר נתונים זה, גופים רבים מסרבים להתקשר עם בעלי חשבון מוגבל, בין היתר, חברות אשראי חוץ בנקאי, חברות ליסינג וכדומה, ואף הבנקים עלולים לבטל מסגרות אשראי, כרטיסי אשראי וכן להטיל הגבלות נוספות מחשש שמא בעל החשבון המוגבל לא יוכל לפרוע התחייבויותיו.
לאור ההשלכות הקשות של הגבלת חשבון הבנק ישנה דחיפות רבה להסרת ההגבלה. בהתאם לדין, לבעל חשבון שהוגבל ישנם 20 ימים להגשת ערעור לבית המשפט המוסמך. במסגרת הערעור מפרט בעל החשבון את הסיבות בגינן יש לגרוע את השיקים אשר לא כובדו בחשבון, כולם או חלקם. העילות בגינן ניתן לגרוע שיקים מפורטות בחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981, ומשכך חשוב מאוד להיוועץ עם עורך-דין המתמחה בתחום זה על מנת שזה יבחן את נסיבות החזרת השיקים וידע לשייך את גריעת השיקים בהתאם לעילות הקבועות בחוק ופסיקה.
היות והליך משפטי, מטבעו, אורך מספר חודשים במקרה הטוב ועל מנת למנוע נזק כלכליים ותדמיתיים לבעל החשבון המוגבל, נהוג להגיש במקביל לערעור בקשה לצו מניעה מהגבלת החשבון. משמעות הדבר שבית המשפט נדרש לעכב את ההגבלה על חשבון הבנק עד להכרעה בערעור עצמו, אשר כפי שציינו, עלול להימשך מספר חודשים. ככל וניתן צו מניעה, יכול בעל החשבון להמשיך ולעשות שימוש בשיקים וגם הדיווח בדו"ח האשראי הצרכני מתעדכן בהתאם.
לאחר מספר חודשים מתקיים דיון בערעור לגופו, וככל ובית המשפט מורה על גריעת שיקים, כך שמניין השיקים הכללי הינו מתחת ל – 9 שיקים, ההגבלה מבוטלת וכך הדיווח שנעשה לדו"ח האשראי הצרכני נמחק כלא היה.